(חלק ו')
חוב במסי יבוא עלול לתפוח באופן משמעותי בעקבות הוספת הצמדה רבית וקנס פיגורים לקרן החוב. עו"ד גיל נדל מציע דרכים להתמודדות עם הבעיה. כתבה שישית בסידרת המאמרים.
דרישת גרעון מתייחסת אל העבר, ודורשת מן היבואן לשלם חוב מסי יבוא בגין שחרורים שנעשו בעבר. כאילו לא די בכך, מתווספים לקרן חוב המס רכיבים נוספים - הצמדה, רבית וקנס פיגורים - אשר בעטיים עלול חוב המס לתפוח באופן משמעותי, אם לא מפלצתי.
הוספת הצמדה ורבית לקרן החוב באה להתאים את קרן חוב המס לערכיה הריאליים ביום הדרישה. כאילו הרשויות באות לנישום ואומרות לו - "אתה מחזיק כסף שמגיע לנו מספר שנים ואנו דורשים אותו בערכיו הריאליים נכון להיום". שיעור הרבית עומד על 4% לשנה (רבית צמודה).
קנס פיגורים הינו מעין "עונש" המוטל על מי שלא שילם במועד את מה שהיה צריך לשלם. קנס הפיגורים מוכר בוודאי לקוראי המטען מהוראות חוק מע"מ - שם קנס פיגורים מוטל על אי תשלום וכן על אי הגשת דו"ח במועד. קנס הפיגורים מוטל בשיעור גבוה ביותר - 0.2% (ואף יותר) מחוב המס שבפיגור לכל שבוע של פיגור.
ביטול הצמדה ורבית
לא פשוט לבטל את תוספת ההצמדה והריבית, שכן אין מדובר בתוספות עונשיות. עם זאת, כבר כתבנו מספר פעמים שניתן לסגור דרישות גרעון בפשרה מול רשויות המס - פשרה שבעקבותיה הרשות מוותרת על חלק מהקרן (נדיר יותר), או פשרה שבעקבותיה הרשות מוותרת על ההצמדה והרבית ומאפשרת פריסה למספר תשלומים רב. הדבר קורה במיוחד במקרים שאין להם השלכות עתידיות, והרשות חשה שאין בידה "קייס" בטוח - לדוגמא: חוב מס שנוצר בעקבות סיווג שגוי בעבר, כאשר צו תעריף המכס תוקן לאחר מכן, וגם על פי הסיווג השגוי שוב אין חיוב במס. במקרה כזה, רשויות המכס תהיה קשובה יותר לאפשרות סיום הענין בפשרה כספית.
ביטול קנס פיגורים - הפרקטיקה
קנס פיגורים הינו ענין אחר, שכן מטרתו אינה לשמור על ערך הכסף אלא להעניש את היבואן על אי תשלום מסי היבוא במועד. ואם בענישה אנו עוסקים - יש משקל רב להתנהגותו ותום ליבו של הנענש הפוטנציאלי, שכן אין ראוי להפעיל אמצעי ענישה כאשר החייב נהג בתום לב.
ואכן, הפרקטיקה מלמדת שרשות המכס נוהגת לעיתים לוותר על קנס הפיגורים במקרה של התנהגות בתום לב. לצורך כך נעזרת הרשות בתנאי סעיף 3 לחוק מסים עקיפים (ראו בפרק החמישי של סידרת המאמרים), דהיינו, שהחייב לא מסר ידיעה שאינה נכונה (או שנמנע מלמסור ידיעה שהיה צריך למסור), שהחייב לא ידע ולא היה עליו לדעת על קיומו של החסר, ושהחייב לא גלגל את המס על הקונים, תוך שהרשות מוותרת על עמידה בתנאי השני או השלישי. נסיבות אחרות שבהן תוותר הרשות על קנס הפיגורים הינן כאשר היבואן הודיע מעצמו על קיום החסר תוך זמן קצר ממועד היווצרותו (ובטרם החלו הליכי חקירה/בירור נגד היבואן) או כאשר החוב נובע ממידע בלתי נכון שנמסר
ניתן במקרה הצורך לפנות לבית המשפט לצורך ביטול קנסות פיגורים. בתי המשפט מוסמכים לעשות כן, והם יבדקו את תום ליבו של החייב ויבחנו האם נעשה אי-צדק עם החייב בהטלת קנס פיגורים עליו.
במקרה אחד ביטל בית המשפט קנס פיגורים מהטעם שדרישות הגרעון נשלחו לחייב 4 שנים לאחר יבוא הטובין, בעוד שרשות המכס ידעה כי נוצר גרעון כבר שנה לאחר יבוא הטובין. בית המשפט קבע כי מדובר בהתעשרות בלתי צודקת של הרשות, והורה להשיב לחייב את קנס הפיגורים.
הערה לסיום על התוקף החוקי של דרישת קנס פיגורים
כאמור לעיל במקרה של חוב מסי יבוא, דורשת רשות המכס כדבר שבשגרה קנס פיגורים, והתייחסנו לעיל לפרקטיקה הקיימת. אלא שעיון בדברי החקיקה הרלבנטיים, ובראשם חוק מסים עקיפים, מלמד שקיימת אי בהירות, לכל הפחות, ביחס לחוקיות דרישת קנס פיגורים במקרה של חוב מס, במיוחד לגבי חוב מכס.
במקרים הרלבנטיים ראוי לדרוש מרשויות המס הבהרות בקשר למקור החוקי של דרישת קנס הפיגורים.
הכותב הינו עורך דין העוסק במסים עקיפים, משפט הסחר הבינלאומי ודיני יבוא ויצוא.
האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ מקצועי יש לפנות עם מלוא פרטי המקרה הספציפי לעורך דין.
